×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט פ״בשו״ע
;?!
אָ
דין שטר (שאינו מקויים, או מקויים, שהלוה טוען:) אמנה (או) פרוע או רבית, ודין תנאי השטר והשבועה, וּבוֹ י״ג סְעִיפִים
(א) מַלְוֶה שֶׁהוֹצִיא שְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם, וְאֵינוֹ מוֹצֵא עֵדִים לְקַיְּמוֹ, וְהַלּוֶֹה מוֹדֶה שֶׁכְּתָבוֹ, אֶלָּא שֶׁטּוֹעֵן: פָּרַעְתִּי, נֶאֱמָן. וַאֲפִלּוּ אִם כָּתוּב בּוֹ נֶאֱמָנוּת, אֵינוֹ מוֹעִיל. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַה שֶּׁיִּטְעֹן בּוֹ דָבָר שֶׁמְּבַטֵּל הַשְּׁטָר, כְּגוֹן אֲמָנָה, אוֹ כָּתַבְתִּי לִלְוֹת וְלֹא לָוִיתִי, אוֹ עַל תְּנַאי נַעֲשָׂה וְלֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, {אוֹ שֶׁאָמַר: קָטָן הָיִיתִי כְּשֶׁנִּכְתַּב הַשְּׁטָר, נֶאֱמָן (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת).} וְאִם אַחַר כָּךְ מָצָא הַמַּלְוֶה עֵדִים לְקַיֵּם הַשְּׁטָר בְּבֵית דִּין, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאַר הַשְּׁטָרוֹת, וְגוֹבֶה בּוֹ. {הַגָּה: אָמַר תְּחִלָּה: מְזֻיָּף הַשְּׁטָר, וְאַחַר שֶׁהֵבִיא עֵדִים לְקַיְּמוֹ אָמַר הַלּוֶֹה: פָּרוּעַ, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהֻחְזַק כַּפְרָן וְאֵינוֹ נֶאֱמָן, מֵאַחַר שֶׁאָמַר מְזֻיָּף כְּאִלוּ אָמַר: לֹא לָוִיתִי, וְאֵינוֹ נֶאֱמָן אַחַר כָּךְ לוֹמַר: פָּרַעְתִּי (נִמּוּקֵי יוֹסֵף סוֹף ב״ב). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּנֶאֱמָן הוּא, דְּהָא לֹא כָפַר בַּהַלְוָאָה, רַק שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַשְּׁטָר מְזֻיָּף, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁיְּקַיְמֶנּוּ וְאַחַר כָּךְ יָדוּן עִמּוֹ (הָרַשְׁבָּ״א).}
(ב) וְאִם הַשְּׁטָר מְקֻיָּם, וְטוֹעֵן הַלּוֶֹה: פָּרַעְתִּי כֻלּוֹ, אוֹ מִקְצָתוֹ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר: לֹא נִפְרַעְתִּי כְּלוּם, אִם יֵשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר: הִשָּׁבַע לִי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְגוֹבֶה בְּלֹא שְׁבוּעָה (וְכֵן כָּתַב בסי׳ ע״א סי״ט). וּמִיהוּ, אִם יֵשׁ בַּעַל חוֹב מְאֻחָר מִמֶּנּוּ, לֹא יִגְבֶּה אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה שֶׁיִּשָּׁבַע לַבַּעַל חוֹב הַמְאֻחָר שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵחוֹבוֹ כְּלוּם. וְאֵין הַמֻקְדָּם יָכוֹל לוֹמַר לַמְאֻחָר: לֹא אֶשָּׁבַע עַד שֶׁתִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרַעְתָּ מֵחוֹבְךָ, אֲבָל מַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא פָּרוּעַ וּמַשְׁבִּיעוֹ בְּחִנָּם. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת מְפֹרָשׁ לָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא מַאֲמִינוֹ כְּנֶגֶד בַּעַל חוֹב מְאֻחָר, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִשָּׁבַע. וְאִם אֵין בּוֹ נֶאֱמָנוּת, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִטְעֹן: הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיךָ, אֵין מַשְׁבִּיעִים לַמַּלְוֶה, אֶלָּא אוֹמְרִים לַלּוֶֹה: שַׁלֵּם. וְאִם טָעַן: הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיךָ, מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְיִטֹּל. וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן הַלּוֶֹה: בָּרִי שֶׁהוּא פָרוּעַ, אֲבָל אִם בָּא בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא, לֹא מַשְׁבִּיעִין לֵהּ כְּלָל, אֲפִלּוּ אִם גַּם הַמַּלְוֶה מֵשִׁיב: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא פָּרוּעַ. {הַגָּה: הָיָה הַשְּׁטָר עַל זְמַנִּים, וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מִקְצָת זְמַנִּים אָמַר הַלּוֶֹה: פְּרַעְתִּיךָ הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ וְהִנַּחְתִּי לְךָ הַשְּׁטָר מִשּׁוּם הַזְּמַנִּים הָעֲתִידִים, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר שֶׁלֹּא נִפְרַע כְּלוּם, הַמַּלְוֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, דַּהֲוָה לֵהּ לִכְתֹּב שׁוֹבָר (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ״א אֶלֶף פ״ה).} (ג) כְּשֶׁטּוֹעֵן שֶׁפָּרַע הַשְּׁטָר, וְאָמַר: יִשָּׁבַע לִי הַמַּלְוֶה וְיִטֹּל, אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא מָעוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁבַע וְיִטֹּל. וְאִם טָעַן הַלּוֶֹה שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ, יִשָּׁבַע הַלּוֶֹה שֶׁאֵין לוֹ, וּכְשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ יַשְׁבִּיעַ לַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, וְאָז יִתֵּן לוֹ. (ד) אִם הֻחְזַק הַלּוֶֹה כַּפְרָן בְּאוֹתוֹ הַשְּׁטָר, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וּבָאוּ עֵדִים, וְנִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר, וְחִיְּבוּהוּ בֵּית דִּין לִפְרֹעַ, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתִּיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ נֶאֱמָנוּת, שֶׁכְּבָר הוֹדָה שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר: לֹא לָוִיתִי, כְּאוֹמֵר: לֹא פָרַעְתִּי, דָּמֵי. אֲבָל אִם יַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ. (ה) אִם כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין לַלּוֶֹה: שַׁלֵּם לוֹ, וְלֹא טָעַן: הִשָּׁבַע לִי, אֶלָּא אָמַר הַלּוֶֹה לְבֵית דִּין: מַה חַיָּב לִי, אוֹמְרִים: מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב לְךָ, אִם אָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיִּשָּׁבַע לִי, מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ. וְאִם לָאו, אֵין פּוֹתְחִין לוֹ. (ו) הָיָה הַמַּלְוֶה תַּלְמִיד חָכָם, אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ וְאֵין מַגְבִּין אוֹתוֹ. אֲבָל אִם תָּפַס מִשֶּׁל לֹוֶה, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְאִם לֹא תָפַס, וְהוּא מֵעַצְמוֹ רוֹצֶה לִשָּׁבַע כְּדֵי לִגְבּוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, שׁוֹמְעִין לוֹ. (ז) אִם הַמַּלְוֶה וְהַלּוֶֹה שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וְאִי טָעִין: אִשְׁתָּבַע לִי, אָמְרִינָן לֵהּ: זִיל אִשְׁתָּבַע לֵהּ. (ח) אִם מֵת הַמַּלְוֶה, וְיוֹרְשָׁיו מוֹצִיאִים הַשְּׁטָר, וְהַלּוֶֹה טוֹעֵן שֶׁהוּא פָרוּעַ, נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעַת הַיּוֹרְשִׁים, וְנוֹטְלִים. הָיָה הַמַּלְוֶה חָשׁוּד, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵת, וְנִפְטָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַמַּלְוֶה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא. (ט) לֹא הָיָה חָשׁוּד, וְרוֹצֶה לְהַפֵּךְ הַשְּׁבוּעָה עַל הַלּוֶֹה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לִשָּׁבַע בְּתַקָּנָה זוֹ, אֶלָּא תְּהֵא תְּבִיעָתִי כְּמִלְוָה עַל פֶּה, וְיִשָּׁבַע הַלּוֶֹה הֶסֵת, וְאָמַר הַלּוֶֹה: מֵאַחַר שֶׁחָזַרְתָּ אוֹתָהּ הֶסֵת, הֲרֵינִי מְהַפְּכָהּ עָלֶיךָ, הַדִּין עִמּוֹ. וְאִם אָמַר הַתּוֹבֵעַ: אֵינִי נִשְׁבָּע וְאֵינִי נוֹטֵל, אֶלָּא מַחֲרִים סְתָם, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן צ״ב סי״א בְּהג״ה), וְאֵין הַלּוֶֹה יָכוֹל לוֹמַר: אוֹ הִשָּׁבַע וְטֹל, אוֹ: הוֹצִיאֵנִי מִן הַכְּלָל. וְאִם יָצָא הַלּוֶֹה וְלֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ הַחֵרֶם, אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ בְּכָךְ, וּמַחֲרִימִין שֶׁלֹּא בְפָנָיו. (י) הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר מְקֻיָּם, וְהַלּוֶֹה אוֹמֵר: שְׁטָר מְזֻיָּף הוּא, אוֹ שֶׁטָּעַן: חוֹב זֶה רִבִּית הוּא, אוֹ: שְׁטַר אֲמָנָה הוּא, אוֹ: כָּתַבְתִּי לִלְווֹת וְלֹא לָוִיתִי, וְהַמַּלְוֶה עוֹמֵד בִּשְׁטָרוֹ וְאוֹמֵר שֶׁזֶּה טוֹעֵן שֶׁקֶר, וְאָמַר הַלּוֶֹה: יִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ לְהַשְׁבִּיעוֹ, אֶלָּא יְשַׁלֵּם וְאַחַר כָּךְ יִטְעֹן עַל הַמַּלְוֶה בַּמֶּה שֶׁיִּרְצֶה, וְאִם יוֹדֶה יַחֲזִיר לוֹ, וְאִם כָּפַר, יִשָּׁבַע הֶסֵת. (יא) אִם טָעַן הַלּוֶֹה: מָחַלְתָּ לִי חוֹב שֶׁבִּשְׁטָר זֶה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁדִּינוֹ כְּמִי שֶׁטּוֹעֵן: פְּרַעְתִּיו. {הַגָּה: וְיָכוֹל לִטְעוֹן: מָחַלְתָּ לִי, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת, שֶׁהַנֶּאֱמָנוּת לֹא קָאֵי אֶלָּא עַל הַפֵּרָעוֹן (טוּר וְהַתְּרוּמוֹת בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן).} וְהַמְדַקְדְּקִים כּוֹתְבִים: וְהֶאֱמַנְתִּיו לוֹמַר שֶׁלֹּא נִפְרַעְתִּי וּבְכָל עִנְיְנֵי חוֹב זֶה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, {דִּמְחִילָה,} כְּמִי שֶׁטּוֹעֵן אֲמָנָה אוֹ רִבִּית הוּא. (יב) טָעַן הַלּוֶֹה שֶׁהַשְּׁטָר נַעֲשָׂה עַל תְּנַאי שֶׁאִם אֲקַיְּמֶנּוּ אֶפָּטֵר, וְקִיַּמְתִּיו, וּמַלְוֶה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם תְּנַאי בַּדָּבָר, אִם כָּתוּב בּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּלֹא שׁוּם תְּנַאי, אוֹ בְּלֹא שׁוּם שִׁיּוּר בָּעוֹלָם, אֵין הַלּוֶֹה נֶאֱמָן. וְאִם אֵין כָּתוּב בּוֹ כֵּן, נִשְׁבָּע הַמַּלְוֶה וְנוֹטֵל; וַאֲפִלּוּ אִם כָּתוּב בּוֹ נֶאֱמָנוּת. וְאִם הוֹדָה הַמַּלְוֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל תְּנַאי, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיְּמוֹ הַלּוֶֹה, עַל הַמַּלְוֶה לְהָבִיא רְאָיָה, וְאִם אֵין לוֹ רְאָיָה נִשְׁבָּע הַלּוֶֹה הֶסֵת, וְנִפְטָר. {הַגָּה: וְאֵין הַמַּלְוֶה נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ, דְּאֵין (אוֹמְרִים) מִגּוֹ לְהוֹצִיא (טוּר סי״ט וב״י וְתוֹסָפוֹת פֶּרֶק חֶזְקַת הַבָּתִּים וְרַמְבַּ״ם סוֹף שְׁבִיעִית וּמָרְדְּכַי רֵישׁ ב״מ וַאֲשֵׁרִ״י פֶרֶק הַכּוֹתֵב). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְאַמְרִינָן מִגּוֹ לְהוֹצִיא (רִיבָ״שׁ סִימָן של״ו).} וְאִם יֵשׁ לַלּוֶֹה עֵדִים שֶׁבִּתְנַאי נַעֲשָׂה, מְקַבְּלִים עֵדוּתָן. וַאֲפִלּוּ עֵדֵי הַשְּׁטָר עַצְמָם נֶאֱמָנִים לוֹמַר שֶׁנַּעֲשָׂה עַל תְּנַאי, אֲפִלּוּ אִם כְּתַב יָדָם יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנִפְטָר הַלּוֶֹה אֲפִלּוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם עֵד אֶחָד אוֹמֵר: עַל תְּנַאי הָיָה, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר: לֹא הָיָה תְּנַאי, נִשְׁבָּע הַלּוֶֹה הֶסֵת, וְנִפְטָר. (יג) טָעַן הַלּוֶֹה עַל הַשְּׁטָר מְקֻיָּם שֶׁחֶצְיוֹ פָּרוּעַ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ כְלוּם, וְעֵדִים מְעִידִים שֶׁכֻּלּוֹ פָּרוּעַ, נִשְׁבָּע {הַלּוֶֹה} וְגוֹבֶה מֶחֱצָה מִבְּנֵי חָרֵי, וְאִם כָּתוּב בּוֹ שֶׁהֶאֱמִינוֹ עַל עַצְמוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים, גּוֹבֶה כָּל הַשְּׁטָר מִבְּנֵי חָרֵי, בְּלֹא שְׁבוּעָה. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ובמרדכי פרק התקבל דף קמ״ו ע״ד לא הביא רק דברי הרמב״ם:
(ב) וכ״כ המרדכי ריש ב״מ ובהגהות ראשונות שם כ״ה בתוספתא דב״מ ובאשר״י פרק הכותב ובנ״י דף ק״א ובריב״ש סימן של״ו כתב דכל האחרונים הסכימו דאמרינן מגו להוציא ואפילו למ״ד דלא אמרינן מ״מ נגד קרקע אמרינן ולא אמרינן קרקע בחזקת בעליה עומדת וע״ל סימן ק״ן מדין זה. כ׳ המרדכי פ׳ הכותב דלא אמרינן מגו היכא שסובר שטוען אמת במגו שהיה יכול לשקר וכן הוא בהגהות שניות ממרדכי דב״מ וכ״כ התוספות פרק חזקת. וע״ל סימן ע״ב אי אמרינן מגו מממון לממון. כ׳ נ״י פרק המקבל דף קכ״ו ע״ב שאין אומרים מגו לבטל מנהג המדינה דהוי כמגו במקום עדים. ועיין בהר״ן פרק כל הנשבעין ד׳ שכ״ב שהאריך בדיני מגו ושם ד׳ שכ״ה דלא אמרינן מגו שהיה יכול לומר איני יודע. ובנ״י פרק חזקת ד׳ קע״א האריך בדין מגו וכתב דאין אומרים מגו בשנים וע״ש חילוקים בזה ובתשובת מהר״י מינץ סי׳ ב׳ האריך בזה. ובהר״ן פרק חזקת דף קע״ד ע״א דלא אמרינן מגו בטענה שאינו מעיז לטענה שיש בה העזה. ועיין בתשובת ריב״ש סימן שצ״ב שפעמים אמרינן מגו אע״פ שהיה צריך להעיז וכן הוא בפסקי מהרא״י סימן פ״ד וע״ש. ובמרדכי פרק האשה בכתובות דאין אומרים מגו אלא בטענה שהיא גלויה גם במרדכי ריש חזקת האריך בדיני מגו וע״ש דא״א מגו למפרע גם במרדכי פרק המקבל דף קמ״ד ע״ד מדין מגו ועיין בת״ה סימן של״ה. וע״ל סי׳ צ״ג אי אמרינן מגו לפטור מן השבועה. וע״ל סי׳ צ״ט אי אמרינן במקום חזקה. וע״ל סימן רצ״ו אי אמרינן במקום שטר מגו ובתוס׳ פ״ב דכתובות דף י״ח וי״ט האריכו בחילוקים בדין מגו ובמקום שטר וע״ש:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144